רז נ' טרייד מוביל בע"מ

פסק דין

רקע כללי וטענות התובע

התובע חתם עם הנתבעת על הסכם לרכישת מכונית משומשת בעסקת טרייד אין. ביום 13.4.2011 התקבל דו"ח בוחן לפיו קיימות מספר תקלות ברכב המוזמן. הוסבר לתובע כי הרכב שירכוש במסגרת העסקה עובר תהליך הכנה ובדיקות קפדניות. לפי ההסכם המועד לקבלת המכונית נקבע ליום 21.4.11 כאשר עד אז צריכה המכונית לעבור בדיקה אצל בוחן לגילוי תקלות ותיקונן בטרם המסירה.

בפועל, התשלום עבור הרכב הועבר לפני מועד המסירה המופיע בהסכם, והמכונית נמסרה לחזקת התובע ביום 14.4.11 כאשר לא כל הליקויים שפורטו בדו"ח הבוחן תוקנו. התובע ביקש לתקן את הרכב עפ"י הדו"ח, הוא פנה מספר פעמים לנתבעת על מנת לתקן את שאר הליקויים.

ביום 11.5.11 התובע הגיע במיוחד למוסך הנתבעת בפתח תקווה, אך התברר כי התקבל אישור לתיקון חלק מהליקויים. ביום 1.6.11 נתקבל אישור והתקלות תוקנו. התובע התלונן כי הרכב כבה בפניות איטיות שמאלה והנתבעת אמרה לו כי העניין נעוץ במשאבת דלק פגומה אשר כבר תוקנה על ידי יצרנית הרכב, טויוטה, לפיכך יש על התיקון אחריות ועל התובע לגשת למוסכי החברה בנצרת. התובע, שסמך על הנתבעת כחברה אמינה, פנה ונאמר לו שידוע על הליקוי וכי אין מדובר בליקוי במשאבת דלק, שכן משאבת הדלק הוחלפה ביום 4.2.11, אלא שהתובע טוען כי התקלה לא נפתרה.

התובע טוען כי במהלך כל התקופה יידע את הנתבעת בתקלות ומסר את כל הפרטים ודרש לשאת בעלויות אך הנתבעת התעלמה. ביום 20.7.11 התובע הכניס את הרכב למוסך ונאמר לו שהבעיה היא במנוע ועלות מנוע 14,000 ₪, התובע פנה לנתבעת על מנת לשאת בעלות שכן טרם רכישת הרכב הובטח לו כי הנתבעת נתנה אחריות למנוע למשך חצי שנה מיום רכישת הרכב. התובע טוען כי הנתבעת מציגה מצג לפיו הרכבים נמסרים ללקוחות והנתבעת אחראית לכל תקלה.

ביום 25.7.11 הוחלף המנוע והתובע שילם סך של 16,240 ₪ עבור החלפת המנוע. לטענתו, הנתבעת הפרה את ההסכם לפיו התחייבה למסור רכב תקין. התובע תובע עבור החלפת המנוע, החלפת צמיגים, תשלום עבור מפתח רזרבי, הפסד 3 ימי עבודה, ימי השבתת הרכב ועוגמת נפש.

טענות הנתבעת

הנתבעת מפנה לכתב התביעה שבה טוען התובע כי בתאריך 1.6.2011 התקלות שהנתבעת הסכימה לקחת על עצמה תוקנו". בהתאם להוראות סעיף 13(א) לחוק המכר התובע נושא בחובת בדיקת הרכב טרם הרכישה. בהתאם להודאתו התובע קיבל את הרכב כשכל ההתחייבויות בנוגע לתיקון הרכב מולאו לשביעות רצונו כאשר מנוע הרכב תקין ולפיכך מנוע מלטעון כל טענה בקשר עם מצבו של הרכב.

התובע מסר את הרכב למכון בדיקה אשר נבחר על ידו, בדיקת הרכב לא העלתה כל ממצא בנוגע לתקלה מיוחדת במנוע או בכל בעיה מהותית אחרת. בהתאם ערכו הצדדים בהסכמה רשימת ליקויים שיטופלו על חשבון הנתבעת, הנתבעת מילאה אחר התחייבויותיה ונשאה בסך 8,695 ₪ בגין תיקון התקלות. על בסיס תוצאות הבדיקה החליט התובע לרכוש את הרכב.

הנתבעת לא הסתירה את מצבו של הרכב והתובע גם לא טען זאת. מסעיף 2 להסכם הרכישה עליו חתם התובע עולה כי לאחר שהתובע בדק את מצבו החיצוני והמכאני של הרכב לא יהיו לו תביעות/דרישות מהתובעת.

ממועד העברת הבעלות ועד למועד החלפת המנוע על ידי התובע כשהרכב בבעלותו ובאחזקתו גמע הרכב 6,000 ק"מ בתקופה של כשלושה חודשים.

לעניין אחריות מנוע למשך חצי שנה – לתובע לא ניתנה כל תעודת אחריות ומדיניות הנתבעת בעניין מוחלטת וברורה. התובע לא הוכיח בתביעתו כי החברה הנפיקה לו תעודת אחריות כחלק מהעסקה שביצע.

התובע לא הוכיח כי הגורם לתקלה היה המנוע ולא צירף חוו"ד מומחה כנהוג בסוג תביעות אלה.

הרכב נבדק מספר פעמים על ידי מוסכים מורשים של חברת טויוטה ולא התגלתה כל תקלה הקשורה במנוע.

הצדדים חזרו במהלך הדיון על טענותיהם. התובע הציג תמלילי שיחות שערך עם נציגי הנתבעת. יצוין כי כל השיחות נערכו לאחר מועד רכישת הרכב ואיני סבור שיש בשיחות כדי ללמד בדיעבד על כך שעובר לרכישת הרכב הובטחה לתובע אחריות למנוע. בשיחה מיום 21.7.11 נשאל נציג הנתבעת האם לרכב טויוטה 2002 נותנים אחריות למנוע לחצי שנה, והוא השיב "משהו כזה, כן" , ואולם בשיחה מאוחרת יותר מיום 17.8.11 אמר נציג הנתבעת כי אחריות זה דבר משתנה וכי צריך להגיע לסניף לשבת עם סוכן מכירות שיסביר את כל הענין. בכל מקרה, התובע לא הוכיח כי הוא קיבל סציפית אחריות גם למנוע, ולא הוכיח כי הנתבעת יצרה מצג לפיו גם המנוע הוא באחריותה. הוא גם לא הציג ולא הוכיח כי קיבל תעודת אחריות בכתב המכסה גם תקלות במנוע.

יצויין, כי עסקינן ברכב משומש אשר אפשר ויתגלו בו תקלות וזו הרי אחת הסיבות לירידת ערכו. לפיכך אפילו הוכח כי היתה תקלה במנוע כבר בעת רכישת הרכב אין בכך בהכרח כדי להשית אחריות על הנתבעת. אף אחד לא מנע מהתובע לבדוק את הרכב טרם רכישתו. אדרבא: התובע בעצמו בדק את הרכב במכום בדיקה מטעמו, ואף שהיו ליקויים לא מעטים לפי הדו"ח מיום 13.4.11, הוא חתם על הסכם הרכישה.

התובע לא הביא כל חוות דעת מומחה בעניין הכשל במנוע. יש לציין כי הוא לא חלק על כך כי ממועד קבלת הרכב ועד לתיקון המנוע נסע הרכב אלפי קילומטרים, וייתכן שהתקלה במנוע הינה תוצאה של בלאי סביר. גם אם יש ספק בנוגע למהות התקלה, הרי שהתובע הוא הנושא בנטל השכנוע והיה עליו להוכיח באמצעות חוות דעת את מקור התקלה ואופיה. זאת ועוד: במענה לטענת התובע כי נאמר לו על ידי מרכז שירות בעפולה כי משאבת הדלק הוחלפה ביום 4.2.11 אך לא זה הפתרון לתקלה, הציגה הנתבעת מכתב חתום על ידי נציג מרכז השירות אשר בו הצהיר הכותב כי התובע לא קיבל תשובה מסוג זה והדברים לא נאמרו מעולם.

התובע לא הוכיח כי הנתבעת יצרה כלפיו מצג שווא או שהיא הטעתה אותו והסתירה ממנו את התקלה במנוע. אדרבא, אין מחלוקת כי את התקלות הטעונות תיקון תיקנה הנתבעת על חשבונה, כפי שמודה התובע בכתב התביעה, וש בכך כדי ללמד כי היא לא התנערה מהלקוח, וזאת כפי שעולה מהקבלות שצירפה לכתב ההגנה המעידות על תיקון הרכב. אם אכן היתה תקלה במנוע שהנתבעת היתה מודעת עליה הרי שסביר שגם תקלה זו היתה מטופלת על ידה במסגרת התיקונים שביצעה, ואשר עלו לה אלפי שקלים. ובל נשכח כי אין מדובר ברכב חדש וייתכן כי מדובר בתקלה הנובעת מבלאי טבעי. אף התובע, כאשר חתם על הסכם הרכישה הצהיר כי בדק את מצבה של המכונית וכי אין לו תביעות ודרישות, ובמקרה זה מקבלת הצהרה זו בהסכם תוכן ממשי, שכן התובע אכן בדק את הרכב עובר לרכישתו במכון בדיקה שאותו הוא בחר.

באשר לתביעה ביחס למפתח רזרבי הרי שהנתבעת סיפקה מפתח רזרבי נוסף והתובע אכן מודה בכך בסעיף 14 לכתב התביעה, ועל כן אין בסיס לתביעתו בנקודה זו, וביחס להחלפת צמיגים, הרי שהם הוחלפו על חשבונו, אך התובע לא הוכיח כי הוסכם שההחלפה תהא על חשבון הנתבעת, ולכן גם בנקודה זו אין יסוד לתביעה.